מועצה מקומית באר יעקב - עמוד הבית

קו חינמי לדיווח תקלות מים וביוב 1-800-101-290
מוקד עירוני לתושב 08-9281082 , 106
עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

ראשי מועצה קודמים

 

אברהם ליכטנשטיין ז"ל


יליד פולין, הצטרף לתנועת בית"ר עוד בהיותו בפולין. לאחר שעלה לארץ הנהיג קבוצת צעירים חברי בית"ר,איתם ייסד בשנת 1937 את חוות הנוער ע"ש יוהנה ז'בוטינסקי.
בשנת 1939 נבחר לחבר-ועד במושבה ועם תום מלחמת השחרור נבחר לראש המועצה המקומית,מטעם מפלגת "הציונים הכלליים", שהייתה לימים מפלגת האם של המפלגה הליברלית.
ליכטנשטיין שירת כראש מועצה מ- 1949 ועד 1953 ומ- 1958 עד 1965 ומ- 1969 ועד 1973. בתקופת כהונתו התאמץ ליכטנשטיין לשמור על האופי הכפרי-חקלאי של באר-יעקב כמושבה - בלב שטחי הערים הגדולות שמסביבה.
כמו-כן היה על ליכטנשטיין להתמודד עם נושאים כמו קליטת עליה, בניית שיכונים, סלילת כבישים, אבטלה ועוד.
כהונתו של אברהם ליכטנשטיין הייתה הארוכה ביותר מבין חמשת ראשי המועצות של באר-יעקב.

  
 

 שלום רייניץ ז"ל


יליד צ'כוסלובקיה, בוגר ישיבת "פרסבורג" אשר כיהן בה כראש צעירי אגודת ישראל.
עלה לארץ בשנת 48' ולבאר-יעקב הגיע שנה אחר-כך. תוך כדי עבודתו כמנהל חשבונות בביה"ח לבריאות הנפש, החל בפעילות ציבורית. בשנת 51' הנהיג את רשימת ההסתדרות בבחירות ובשנת 53' עמד בראש רשימת מפא"י ונבחר לראשות המועצה תפקיד בו כיהן עד לשנת 58'. בתקופת כהונתו החלה סלילת הכבישים ביישוב, חיבור השכונות לרשת החשמל, קדיחת בארות, התקנת מדרכות והנחת תשתית לתעשייה מקומית זעירה.

  
 

 דבי חי ז"ל


יליד עיראק, כבר בגיל 17 פרסם ספר הוראה שאושר ללימוד על ידי מוסדות החינוך בעיראק.
לאחר מכן, החל בלימודי כלכלה ומשפטים. במרץ 51', הגיע חי עם משפחתו ארצה, היישר למעברת "חוטר".
המציאות הקשה של חיים במעברה בתוך מציאות שבה אין חשיבות או משמעות רבה לתארו האקדמאי נחקקו עמוק בזכרונו של חי.
מכיוון שעקב מגבלותיו הפיזיות לא היה מסוגל חי לבצע עבודה חקלאית נשלח לעבודה בביה"ח לחולי נפש.
התפקיד שיועד לחי היה עובד פשוט במטבח, אך לאחר ששמעו שבין השאר הוא מנהל חשבונות, החלו להעסיקו בתפקיד זה ושם התקדם עד לתפקיד המנהל האדמיניסטרטיבי של ביה"ח.
בשנים אלה גם החל חי בפעילותו הציבורית ונבחר לשמש כיו"ר הוועד הראשון של תושבי מעברת "חוטר".
עד שנת 52' התגורר דבי חי ב"בדון" במעברת חוטר ובשנה זו היה מהראשונים שרכשו צריפים בשכונת הרצל. בשנת 1965 החל לכהן כראש מועצה. קדנציה שנמשכה שנתיים.
למרות תקופת כהונתו הקצרה הספיק חי לבצע פרויקטים חשובים כגון: סלילת כביש חדש לרמלה,חניכת תחנת משטרה והקמת שכונה נוספת.
לאחר שסיים את תפקידו כראש מועצה ועד ליום מותו שימש דבי חי כאמרכל המכון לרפואה משפטית באבו-כביר.

  
 

 נחום איצקוביץ


יליד רומניה, עלה לישראל בשנת 49' היישר למעברת "חוטר". בנערותו שימש כמדריך נוער בתנועת "הנוער העובד והלומד".
התחנך בקיבוץ גברעם עד לגיוסו. בצבא שירת בצנחנים ולאחר השחרור החל לעבוד בסניף המקומי של "בנק הפועלים". את הכשרתו המקצועית השלים בלימודי ערב במכללה למינהל בת"א במקצוע הבנקאות.
ב- 73', בעיצומה של מלחמת יום-כיפור, נבחר איצקוביץ בן ה-33 לעמוד בראש רשימה משותפת של "המערך" ו"הליכוד" ונבחר לתפקיד ראש המועצה. איצקוביץ כיהן בתפקידו שלוש קדנציות רצופות עד לשנת 89'.
איצקוביץ חולל ביישוב שינויים רבים ולזכותו יש לזקוף מפעלים רבים ביישוב.
במערכת החינוך הוציא איצקוביץ הוראה לפיה ילדי באר-יעקב כולם ילמדו במוסדות החינוך בתוך היישוב.
בנוסף יש לזקוף לזכותו את תכנית פינוי מעברת "חוטר" והפיכתה לשכונת וילות.
תשתית ביוב משותפת עם משרד הבטחון. הקמת מבנה המתנ"ס.הקמת בריכת השחייה, שכונת רבי מאיר, הקמת מועדון קשישים, מרפאת שיניים ציבורית, הוספת כיתות לימוד, גנים ציבוריים ועוד. בתקופת כהונתו של איצקוביץ הפכה באר-יעקב לישוב עירוני לכל דבר

  
 

 יואב רפאל


יליד הארץ, משפחתו עלתה מלוב בשנת 49'. יואב נולד במחנה א' במעברת חוטר. בילדותו חווה עם משפחתו את הקשיים שהיו מנת חלקם של תושבי המעברה. בוגר בי"ס ממלכתי רשב"י" ביישוב, החל את לימודיו התיכוניים בישיבת "פורת יוסף" ברחובות, אך נאלץ להפסיקם כדי לסייע כלכלית למשפחתו. עד לשירותו הצבאי הועסק כשוליית נגרים ואת שירותו הוא עשה בבסיס "צאלים" אשר בנגב.

שנה לאחר שחרורו מהצבא חווה יואב את מלחמת יום כיפור שהביאה בשורת אסון למשפחתו. אחיו הבוגר, שלום, הוכרז כנעדר ו-4 חודשים של מריטת עצבים עוברו על בני המשפחה ובסיומם - בשורת האיוב למשפחה על מותו של הבן והאח האהוב בקרב על הסואץ.

לאחר תקופת האבל התחיל יואב לעבוד כשכיר בחברת "אגד", שם הוא נבחר כיו"ר שכירי אגד בסניף רמלה. תפקיד זה היווה את כרטיס הכניסה של יואב לחיים הצבורים ולפעילות הפוליטית.

יואב הצטרף לפעילות בסניף הליכוד בבאר-יעקב ומשם הוא הפך תוך תקופה קצרה לפעיל ליכוד מוכר בקנה מידה ארצי. בבחירות של שנת 89' ביצעו רפאל וחבריו לסניף הליכוד מהפך דרמטי ביישוב והבחור הצעיר בן ה-37 הפך להיות ראש המועצה, תפקיד אותו הוא מילא שלוש קדנציות מלאות, עד לשנת 2003. במשך שנות כהונתו הגדיר לעצמו רפאל כמטרת על להפוך את באר-יעקב לעיר ואם בישראל.

בין מפעליו של רפאל ביישוב – שכ' נוה-גנים, מועדון נוער בשכונת הרצל, אולם ספורט בצמוד לבי"ס רשב"י ומבחינתו גולת הכותרת של עשייתו היא הכנת תכנית האב לפיתוחה של באר-יעקב ממושבה לעיר.

   
עבור לתוכן העמוד