יחזקאל באטה

יחזקאל באטה

בבאר של אז בהקמת המדינה כשבאר יעקב מנתה 300 נפש (עם ועד מושבה שהיה קיים הרבה שנים בראשותו של הרב שא-נס) ראשי המדינה והסוכנות היהודית בלחץ עם גלי העלייה הגדולים במדינה הצעירה החלו לחפש מקומות בהם יוכלו לשכן את העולים החדשים ,עינם נפלה על מחנות הצבא הבריטי הנטושים ברחבי הארץ ,ליד באר יעקב היו מחנות רבים כאלה ובניהם הייתה מעברת חוטר ולימים בשם העממי מעברת באר יעקב ,קשה לומר שקברניטיה של המדינה היו ערוכים לקליטה כה מסיבית וגדולה ומעברת חוטר כנראה הייתה המעברה הגדולה בישראל ,נוצר כאוס גדול כשעולים מטריפולי עיראק תורכיה ורומניה וקומץ קטן של יוצאי פולין הגיעו למעברה והתגוררו בצפיפות באוהלים פחונים ובדונים של הצבא הבריטי ,מעברת חוטר כאמור שכנה במרחק קצר מבאר יעקב (עד לסיפוחה עם הקמת המועצה המקומית באר יעקב כשחברי וועד המושבה מונו על ידי שר הפנים כחברי מועצה בראשות אברהם ליכטינשטיין בסוף דצמבר 1949) מכאן שנוצרו כיסי אבטלה ופערים חברתיים יחד עם בעיות קשות ואלימות .חלק מצעירי המעברות הפכו להיות מנהיגים פוליטיים בעל כורחם ובניהם יחזקאל באטה שעלה ארצה ב1949 מעיראק בדרך לא דרך וקצרה היריעה לגולל את פרשת עלייתו מבגדד שסיפור עלייתו סופר בעיתון על המשמר ב1966.עם הגיעו למעברה שהייתה ללא תשתית כלשהי של שרותי קהילה ובריאות . יחזקאל באטה עם השקפת עולם סוציאליסטית הצטרף למפלגת הפועלים המאוחדת מפ"ם והחל בעסקנות פוליטית לסייע לעולים במצוקותיהם הרבות ,יחזקאל באטה על אף גילו הצעיר שימש כאבא לכל עובד או מחוסר עבודה עד להקמתה של מועצת הפועלים בשנת 1958 ששימש בכל מהלך חייו כמזכיר איגוד מקצועי ובדורו היה אנציקלופדיה מהלכת בנושאי עבודה ,בזכותו נפתחו שערי קיבוץ נצר סירני לעבודה שכירה בנגריה ובמסגרייה וכן בנושאי העסקת העולים בפרדסנות לדאוג לכולם לתנאים סוציאליים, אנקדותא מתקופות הבחירות למועצת הפועלים כשקהל רב באספות הבחירות צעק את הסיסמא יחזקאל באטה מ.מ אלה הסיפורים שסופרו על האיש הזה שזכיתי להכירו ב1972 כשבאתי מהעיר השכנה רמלה והשם באטה היה מוכר לי בשל הפעילות הציבורית המוניציפאלית של אחיו עזרא באטא ז"ל שהקים את תנועת ע.נ (עיראקים נאמנים)בתחילת שנות ה60 ושימש כסגן ראש עיר מספר שנים בעיר רמלה יחזקאל איש עניו וצנוע היה חוכמת חיים והשכלה רחבה ולעולם לא חשב על התמודדות על ראשות המועצה כשבראש מעיינו הייתה תמיד לדאוג לפועל ולעובד באשר הוא.