חוק חופש המידע
חוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998, נכנס לתוקפו בחודש מאי 1999. תכליתו היא להנהיג בישראל את "מהפכת השקיפות" באשר לפעולת הרשויות הציבוריות. החוק מכיר בזכותם של תושבי ישראל לקבל מרשויות ציבוריות מידע בעל אופי ציבורי. הכרה זו בזכות לדעת מציבה את מדינת ישראל בשורה אחת עם דמוקרטיות מתקדמות.
איזה מידע ?
כל מידע המצוי ברשות ציבורית, והוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב.
רשות ציבורית: משרדי הממשלה, לשכת נשיא המדינה, הכנסת, מבקר המדינה, בתי המשפט, רשויות מקומיות, תאגידים ע"פ חוק או שהוקמו ע"י רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות. תחולת החוק על רשויות מקומיות - החל מ 1/9/1999.
איזה מידע לא ?
מידע שגילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה, יחסי החוץ, בטחון הציבור, או בטחונו או שלומו של כל אדם, וכן מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות (אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין) ומידע אשר אין לגלותו על פי כל דין. וכן מידע אחר אשר גילויו עלול לשבש את התפקוד של הרשות הציבורית, את יכולתה לפעול ולתכנן, לנהל מו"מ או הקשור לדיונים פנימיים, ועוד... סעיפים המפורטים בחוק.
מי הממונה על החוק?
מנכ"ל העירייה רו"ח דני אורן
מי רשאי לבקש מידע?
תושב: ע"פ מרשם אוכלוסין, וכן תאגיד שהתאגד לפי הדין בישראל. וכן, מי שאינו אזרח או תושב - לגבי מידע בדבר זכויותיו בישראל (כגון עובד זר).
העמדת מידע לרשות הציבור
רשות ציבורית חייבת להעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המנהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור. רשות מקומית חייבת גם להעמיד לעיון את חוקי העזר שלה.
נהלים
בקשה לקבלת מידע יש להגיש בכתב לממונה. אין המבקש חייב לציין את הטעם לבקשתו. המידע יועמד לרשות המבקש כפי שהוא מצוי בידי הרשות ואין היא חייבת לעבד את המידע לפי צרכיו.•
הפונה זכאי לעתור כנגד החלטה של הרשות לדחות את בקשתו למידע, בפני בית המשפט המחוזי.
תשלום
לתשלום אגרת חופש המידע לחץ כאן:
דין וחשבון שנתי
על פי החוק, מפרסמת העירייה דו"ח שנתי הכולל מידע אודות פעילותה וכן דיווח על הפעלת חוק חופש המידע בעירייה.